פסק-דין בתיק ת"א 296-09

רקע וזהות הצדדים

התובעת נפגעה ברגלה, על פי גרסתה, בעת שצעדה בחצר ביתה, דרכה על מכסה ביוב אשר הסתובב במקום ונפתח, כאשר רגלה נכנסה אל תוך הבור ונפגעה.

הנתבעת 1, המצויה היום בפירוק, בנתה את הבית של התובעת וביצעה את עבודות הפיתוח בחצר, לרבות תא הביוב נשוא התובענה. הנתבעת 2 הייתה החברה שפיקחה על הבניה מטעם הנתבעת 1 ומכאן התביעה גם כנגדה. הנתבעת 3, לטענת התובעת, ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח אחריות מקצועית, בביטוח עבודות קבלניות ובביטוח צד ג'. צד ג' 2 היא חברה העוסקת בתיקוני צנרת וביצעה עבודות בחצר ביתה של התובעת, מספר שנים לאחר מסירת הבית. עבודות אלו בוצעו עבורה ע"י צד ג' 1. התובענה כנגד הנתבעת 4 נדחתה.

הנתבעים 2 ו- 3 הגישו את ההודעה לצדדים השלישיים, נוכח טענת התובעת, כי הנתבעת 1 ביטנה מסביב את מכסה הביוב הבלתי תקין, ואילו צד ג' 1 אשר הגיעה לבצע עבודות מטעם צד ג' 2, שבר את הבטון לצורך ביצוע עבודתו ולא ביטן חזרה את המקום.

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות התאונה ובאשר לאחריותם באופן זה או אחר, לפגיעתה של התובעת ולנזקיה. כמו כן, קיימות מחלוקות אחרות שעניינן הנכות הרפואית ונזקיה של התובעת. הואיל ובסופו של יום באתי למסקנה, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את נסיבות התאונה, ולא עלה בידה לשכנע, במאזן ההסתברויות, כי קיימת אחריות על מי מהנתבעות, אין צורך להכריע במחלוקות האחרות שבין הצדדים.  במילים אחרות, פסק דין זה יעסוק בשאלת החבות בלבד.

גרסתה של התובעת לגבי נסיבות התאונה

על פי תצהיר עדותה הראשית של התובעת, כאשר קיבלו היא ובעלה את הבית בשנת 2001, הייתה צמודה לו חניה מרצופת באבנים משתלבות ובצידה, בריכת ביוב עם מכסה בטון, והכל כחלק מן החצר. מכסה הבטון היה באותו מפלס כמו החניה, כאשר למעשה הוא בלט מהחניה לתוך הגינה ולא חנו עליו. התובעת צירפה תמונות לתיק המוצגים שלה ואכן תיאור זה של התובעת הינו נכון.

טוענת התובעת, כי ביום 8/9/06 (יום התאונה) יצאה מהבית בשעת צהריים כדי לזרוק את האשפה, לפח שהיה ממוקם בשביל שמוביל לחצר. היא צעדה לאיטה בחניה, כאשר בחניה חנו כלי רכב ולכן היא הלכה בצידי החניה. כאשר דרכה על המכסה, כפי שעשתה בעבר פעמים רבות, הוא נפתח לפתע, רגלה נפלה פנימה והיא מעדה, התיישבה על המכסה ורגלה נתפסה בין המכסה למדרכה.

מוסיפה התובעת ומצהירה, כי לאחר התאונה, היא ובעלה בדקו את הנסיבות ומצאו שהמדובר הוא בתא ביוב המורכב ממספר חלקים טרומיים. מעל תחתית המערכת ישנה חוליה עגולה, עליה קיימים תקרה ומכסה אשר אמורים להוות סגירה מוחלטת של תא הביוב. למכסה קיימת מסגרת ברזל יצוק אשר אמורה להיות מונחת על מסגרת משוקעת בתקרה של תא הביוב. המסגרת מהווה תושבת למכסה.

לגרסת התובעת בתצהירה, לא הייתה התאמה מושלמת בין המכסה למסגרת, דבר שהביא לחוסר יציבות שלו ולהפיכתו לדלת מסתובבת. מוסיפה התובעת ומצהירה, כי מישהו גילה זאת בטרם נמסר להם הבית והוא ביטן את המכסה למסגרת, בצורה שמנעה כל יכולת לפתוח את המכסה וזאת נעשה במקום לתקן את הפגם.

לטענת התובעת, זמן קצר לפני התאונה (אשר כזכור ארעה כ- 5 שנים לאחר קבלת הבית), גילתה התובעת שקיימת נזילה. התובעת אינה מציינת את מקום הנזילה. התובעת פנתה לחברת הביטוח אשר בטחה את הבית מפני נזקי צנרת (צד ג' 2), וזו שלחה את צד ג' 1 לביצוע תיקון. התובעת מוסרת שצד ג' 1 הגיע למקום, איתר את הנזילה ולצורך כך הוא פתח את מכסה הביוב, דבר שהוביל לשבירת הבטון שהחזיק את המכסה והותיר את המכסה במצב לא יציב.

התובעת טוענת בתצהירה, שלא ניתן היה לראות שהמכסה אינו יציב, שכן הוא ישב במקום ורק כאשר דרכה עליו, נחשף הפגם. לטענתה, הדבר היה ידוע לקבלן שדאג לבטן את המכסה במקום להתקין מכסה מתאים, ואילו המהנדס המפקח (הנתבעת 2 ) התרשל בפיקוח שלו או לפחות ידע על הפגם ואישר לנתבעת 1 להסתיר אותו באופן פושע. העובדה כי בטנו את המכסה מצביעה על רצון להסתיר את הפגם וממילא על ידיעה על קיומו של הפגם.

עוד מוסרת התובעת בתצהירה, כי עד היום (יום מתן התצהיר), המצב לא תוקן וצד ג' 1 אשר הגיע אישית לבדוק את טענות התובעת, יחד עם המנהל שלו, הביעו תמיהה על כך שהמכסה "לא יושב טוב" ועל כך שעדין העניין לא תוקן.

טענות התובעת

להלן, בתמצית, טענות התובעת במסגרת סיכומיה:

1.      נכון שלגבי נסיבות התאונה, המדובר הוא בעדות יחידה של בעל דין, אך קיימים חיזוקים רבים לעדות התובעת, הן במוצגים והן בתיק ביהמ"ש לתביעות קטנות שהוגש לבימ"ש לבקשת הנתבעים. כך יש בתביעה הקטנה כדי לתמוך בגרסת התובעת, באשר גם שם תוארה נזילה סמויה שנכנסה ישר לביוב.

2.      האחריות על הנתבעת 1 קמה מכח חוזה המכר אשר צורף לתיק המוצגים.

3.      יש לזקוף לחובת הנתבעים את אי העדתם של המנהל בשטח מטעם הנתבעת 2 ומנהל העבודה מטעם הנתבעת 1.

4.      אחריותה של הנתבעת 2 נובעת מהוראות חוזה המכר אשר ממנה את מנהל הנתבעת 2 למפקח בעל סמכויות בלעדיות.  מר אבישי כ"ץ למעשה הודה שהאחריות לתקינות בריכת הביוב היא על הנתבעת 1 ותפקיד המפקח היה לבדוק עניין זה.  אכן, מר כ"ץ לא התכחש לאחריותו לעבודות שבוצעו במקום.